אזור בולגרי, ששוכן דרומית לעיר ליבורנו ולאורך רצועת חוף טוסקנית משגעת, עלה לגדולה בשנות ה-70 בזכות יין ששמו סאסיקאיה, שהפך מאז לאייקון איטלקי לכל דבר ועניין. סאסיקאיה נחשב למעשה לאב הטיפוס של יינות הסופר-טוסקן (יינות טוסקניים שיוצרו משילוב של זן הסנג'ובזה המקומי עם זנים צרפתיים כמו קברנה סוביניון ומרלו), כאשר אחריו הגיעו יינות כמו אורנליה וגראטאמקו שהפכו לפריטי אספנות בפני עצמם. אך למרות ההצלחה המסחררת של יינות האזור, היה זה רק בשנת 1994 שבולגרי קיבל באופן רשמי את ההכרה הממסדית כאזור לייצור יינות אדומים. היום מיוצרים בבולגרי יינות בעיקר מזנים בורדולזיים (קברנה, מרלו וכו׳) בעוד שיעורו של זן הסנג'ובזה לא יכול לעלות מעל ל-50% מהבלנד.
יקב לה מאקיולה נוסד ממש באותם ימים בהם נכתבו הפרקים הראשונים בספר ההיסטוריה של בולגרי. בשנת 1983, רכשו אאוג'ניו קמפולמי וצ'ינזיה מרלי 40 דונם של אדמה ונטעו בהם כרמים שלימים יהוו את הבסיס ליינות היקב, שחולש היום על 320 דונם של כרמים. שש שנים מאוחר יותר, שוחרר היין הראשון של היקב החדש 'פאלאו רוסו', שבעתיד יהפוך ליין שייחודו בכך שהוא מיוצר על טהרת ענבי קברנה פרנק. שני יינות נוספים שהוסיף היקב לפורטפוליו שלו בשנות ה-90, סקריו שמבוסס על סירה ומסוריו שמיוצר מענבי מרלו, הפכו עד מהרה ליינות מבוקשים שמחיריהם מדגדגים את רף 1000 השקלים.
מאז מותו בטרם עת של אאוג'ניו, מנהלת צ'ינזיה את האחוזה ביחד עם שני בניה, אלייה ומתיה, שאמורים לקחת את המושכות ביקב לעבר העתיד. המשפחה דגלה מההתחלה בבקרת איכות מקסימלית ובלתי מתפשרת, ולכן משתמשים ביקב רק בענבים שגדלים בכרמיו לצורך הפקת יינותיו. בדיוק כמו בתחום הפקת היין, נותרה גם מלאכת ניהול העבודה בכרמים בידיים משפחתיות, כך שמדובר בעסק משפחתי מהכרם ועד הבקבוק.
בשני העשורים האחרונים, כחלק מתהליך ההתפתחות הבלתי-פוסק של היקב, עברו הכרמים במלואם למשטר של חקלאות אורגנית. תמורות מסוימות, גם אם לא דרסטיות, עברו גם יינות היקב בשנים האחרונות מבחינה סגנונית. צ'ינזיה החליטה לזנוח את הסגנון השרירי והפומפוזי שאופייני ליינות בולגרי רבים ולכוון לעבר סגנון מאופק, מעודן ואלגנטי יותר. שינוי מבורך, שאמנם לוקח יותר מבציר או שניים כדי להנחילו ביקב, אך יש בו כדי לבטא את הטרואר הנהדר של בולגרי באופן טהור ואותנטי יותר. יהא הסגנון אשר יהא, שיטת העבודה שמטרתה לקבל את הענבים הטובים ביותר, שכוללת בציר ידני בחלקות קטנות ומיון כפול של הענבים שנכנסים ליינות היקב, נותרה זהה בדיוק כפי שהופקו יינות היקב הראשונים.
אם אתם רוצים להיחשף לאלגנטיות של יינות בולגרי, לה מאקיולה הוא שם שאתם חייבים לרשום ביומן שלכם. לא מן הנמנע שבביקור הבא בטוסקנה כבר תרצו להוסיף אותו כנקודת עצירה. ואם יתמזל מזלכם, אולי אפילו תזכו ללגום קצת מיין המסוריו המהולל לצד צ'ינזיה.